משימה רביעית- רקע+תכנון

א. לאחר תחקיר שערכנו באמצעות רשת האינטרנט, מצאנו את המידע הבא, מתוך דו"ח איכות מימי החופין בישראל לשנת 2003:

הממצאים העיקריים:

כמויות משמעותיות של חומרים אנתרופוגניים מוחדרות למימי החופין של ישראל בים התיכון, הן ממקורות נקודתיים (מוצאי שפכים ונחלי חוף) והן ממקורות מבוזרים (מי נגר והסעה אטמוספרית). כתוצאה מכך, נמצא זיהום משמעותי במתכות כבדות, נוטריאנטים וחומרים אורגניים שונים בכמה מוקדים לאורך החוף, ובמיוחד במפרץ חיפה, בנמלים ובחלק מהמעגנות.

מדינת ישראל חתומה על הסכמים בינלאומיים לשמירה על איכות הסביבה הימית, ויש בהם כדי לחייב את הממשלה להקצות משאבים משמעותיים יותר לטיפול בבעיות הזיהום. לדברי רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד, באמנת ברצלונה להגנת הים התיכון, שעליה חתומה גם ישראל, נקבע שיש לגבש תוכנית לטיפול בזיהום שמתייחסת לאגני ניקוז של נחלים, ולא רק לאזור השפך והים עצמו. המשרד לאיכות הסביבה מכין תוכנית כזאת כחלק ממחויבותה של ישראל על פי האמנה, כשהיעד הוא הפחתה משמעותית של רמות הזיהום בים, במעגנים ובנחלים תוך עשר שנים. בשנים האחרונות הצליח המשרד להשתמש באמנה כאמצעי להפסקת השלכת פסולת לים, ואף ביטל היתר להזרמת שפכים לים מכמה מפעלים.

ההמלצות העיקריות:
1.יש להאיץ את הטיפול בצמצום ההזרמות של שפכים לנחלי החוף, ובמיוחד לקדם את הטיפול בהפסקת הזיהום של נחל הקישון.
2.יש לשפר את היכולת להעריך את עומס הזיהום משפכי הנחלים באמצעות מערכת לארגון וניהול נתוני ההזרמות לנחלים (בדומה למערכת שפותחה לניהול נתוני ההזרמות של שפכים אל הים). מערכת כזו תאפשר היזון חוזר בין מידע על מקורות הזיהום ותוצאות הניטור במימי החופין.
3.יש להאיץ את המאמץ לאתר את הגורמים המזרימים מתכות כבדות, ובמיוחד כספית, לביוב המגיע למפעל לטיהור שפכי גוש דן (שפד"ן) ולטפל בשפכים במקורותיהם.
4.יש לגבש ולאמץ, כמקובל בעולם, קריטריונים לאיכות סדימנטים ימיים, אשר יסייעו לקביעת מגבלות על הזרמת חומרים ממקורות יבשתיים אל מימי החופין וישמשו גם כמדדים מוסכמים לבחינת הממצאים של תכניות ניטור ימי.
5.יש לעדכן את התקן הקיים בישראל לריכוז המותר של כספית בדגי מאכל, אשר נקבע לפני שנים רבות, בהתחשב בהתפתחויות בעולם בתחום זה. בנוסף, יש לשקול, על סמך המקובל בעולם, קביעה של תקנים לריכוזים המירביים המותרים של מתכות אחרות ומזהמים אורגניים בדגי מאכל.
6.על מנת למנוע סיכונים פוטנציאליים לבריאות הציבור, יש לאסור כל פעילות דיג במקומות מזוהמים במימי החופין ובמקומות שבהם קיים חשש להצטברות חומרים מזהמים על סמך מידע על הזרמת שפכים לים.
7.יש לגבש וליישם תכנית פעולה לאכיפת האיסורים על שימוש בתחומי ישראל ובכלי שיט הרשומים בישראל בצבעים לכלי שיט אשר מכילים TBT.
8.הממצאים בדו"ח זה, המעידים על הזרמת ביוב למימי החופין דרך נחלי החוף, מעלים חשש, שעם השפכים מוחדרים לים גם חיידקים ונגיפים ממקור צואתי, ובכללם גורמי מחלות. כיום לא מתבצע ניטור בקטריאלי שגרתי בחופים שאינם חופי רחצה מוכרזים, אבל הרחצה בהם מותרת עפ"י החוק. יש לבצע ניטור בקטריאלי גם בחופים כאלה אשר סמוכים לשפכי נחלי החוף ולהביא את הממצאים לידיעת הציבור.

ב. תכנון המחקר:

הבעיה: כיצד משפיעים השפכים על צלילות המים בחופי הים התיכון?

השערה: בקרבת איזור ההזרמה של השפכים לים, המים יהיו עכורים יותר ויתכן שהצמחייה תהיה דלילה ויריחו את ריח השפכים.

שיטת המחקר: עריכת ניסוי בו אנו משווים בין דוגמיות מים שנלקחו ממרחקים שונים מנקודת ההזרמה של השפכים בחוף רחצה.

תכנון הניסוי- כלים וחומרים: כפפות גומי, בקבוקים.

מהלך הניסוי : הגורם הקבוע: מי הים. הגורם המשתנה: כמות השפכים המהולים בהם. הדרך שבה אנו מתכנני למדוד את התוצאות: מראה עין (צלול יותר, צלול פחות, מידת עכירות וכו') + בדיקה בעזרת מיקרוסקופ.