התקציר

שם התלמידים: מאיה גלבוע, דניאל עוזר ובר מידני.
מורים מנחים: פנינה חכמון
חט"ב גוונים ראש העין.
מנהלת: שפרה סטורסקי.




הנושא: השפעת הזרמת השפכים לים על רמת צלילות המים במרחקים שונים ממקור השפיכה.


מבוא: הנושא הנ"ל הינו נושא חשוב מאד, מפני שהוא משפיע על מספר דברים

במקביל. הראשון, והישיר ביותר, הוא בדגה. ככל שהדגה תהיה חשופה יותר

לזיהומים ולשפכים מן הצינור כך היא תיפגע ותתמעט.


בנוסף , הזרמת שפכים לים מתבצע בעיקר בחופי רחצה.(לדוג'- חוף אכדיה

בהרצלייה, ששם יתבצע החקר). כאשר אנו מתרחצים במים אשר מוזרמים אליהם

שפכים, כך הסיכוי שלנו לחלות במחלות, זיהומים וכדומה, הולך וגדל.


אם נגלה שהמרחק מן מקור הזיהום אכן משפיע על צלילות המים- נוכל לדעת האם

חופי הרחצה שאנו מתרחצים בהם נחשבים למזוהמים ע"פ המרחק שלהם מצינור

ההזרמה. בנוסף, נוכל לעזור לדגה במקומות רבים אם נגלה כי היא חשופה לשפכים

המוזרמים לים.


שאלת החקר: כיצד משפיעה הזרמת השפכים לים על רמת צלילות המים במרחקים שונים ממקור השפיכה?

השערה: אנו משערים כי ככל שהמים יהיו יותר רחוקים מן הצינור שמזרים שפכים, כך רמת הצלילות בהם תהיה יותר גבוהה.

תיאור התהליך: הגענו לחוף "אכדייה" שבהרצלייה. (מקום שידוע כאזור שבו מזרימים שפכים לים מבית המלון הסמוך.).
שמנו את הכפפות גומי ובקבוק ללקיחת דוגמית ולקחנו דוגמית של המים במרחק של כמטר מנקודת הזרמת השפכים. הגדלנו את המרחק מנקודת הזרמת השפכים לכ-50 מטר וגם משם לקחנו דוגמית. התרחקנו 50 מ' נוספים כך שהיינו במרחק של כ-100 מ' מנקודת הזרמת השפכים ולקחנו דוגמית מים נוספת. (כל דוגמית- בקבוק.).
בנוסף, לקחנו דוגמית מן ה"רצועה השחורה" שהופיעה למרגלות המים.
לאחר מכן השווינו בין הבקבוקים של הדגימה הראשונה, השנייה והשלישית.
בנוסף, בדקנו מהו החומר השחור שגילינו. (בשלושת דגימות המים לקחנו כמות מים שווה.)
כמובן, שדאגנו לצלם ולתעד בכתב כבר במקום עצמו את הממצאים.

ממצאים: (בדירוג מ1 עד 5)- המים אשר נלקחו מהדוגמית הראשונה, שנקלחה כמטר ממקור הזרמת השפכים לים, רמת הצלילות הייתה 1. בדוגמית השנייה, אשר נלקחה כ-50 מטר ממקור הזרמת השפכים רמת הצלילות הייתה 3. בדוגמית השלישית, אשר נלקחה כ-100 מטר ממקור הזרמת השפכים לים רמת הצלילות הייתה 4.
בנוסף, התגלה כי החומר השחור שאספנו מן הגדות הינו שובל של צמחים ודגים מתים.

מסקנות: ככל שהמים רחוקים יותר ממקור הזרמת השפכים לים- כך רמת הצלילות שלהם גבוהה יותר.
בנוסף- השובל של הצמחים והדגים המתים היה כתוצאה מהזיהום במים אשר נגרם עקב הזרמת השפכים באזור.
אם הזרמת השפכים לאזור תימשך, בעוד מספר שנים הדגה במים הקרובים להזרמת השפכים תכחד לחלוטין.
ככל שנחכה יותר זמן, ולא נעשה דבר בנושא, יהיו יותר מחלות וזיהומים עקב הזרמת השפכים לחופי הרחצה.

החקר.

בעיה: השפעת קירבת מי הים להזרמת השפכים על צלילות המים.

השערה: אנו משערים כי ככל שהמים יהיו יותר רחוקים מן הצינור שמזרים שפכים, כך רמת הצלילות בהם תהיה יותר גבוהה.

כלים וחומרים: כפפות גומי, בקבוקים ללקיחת דגימות.

מהלך הניסוי : הגענו לחוף "אכדייה" שבהרצלייה. (מקום שידוע כאזור שבו מזרימים שפכים לים מבית המלון הסמוך.). שמנו את הכפפות גומי ובקבוק ללקיחת דגמית ולקחנו דגמית של המים במרחק של כמטר מנקודת הזרמת השפכים. הגדלנו את המרחק מנקודת הזרמת השפכים לכ-50 מטר וגם משם לקחנו דוגמית. התרחקנו 50 מ' נוספים כך שהיינו במרחק של כ-100 מ' מנקודת הזרמת השפכים ולקחנו דגמית מים נוספת. (כל דגמית- בקבוק.). בנוסף, לקחנו דוגמית מן ה"רצועה השחורה" שהופיעה למרגלות המים. לאחר מכן השווינו בין הבקבוקים של הדגימה הראשונה, השנייה והשלישית. בנוסף, בדקנו מהו החומר השחור שגילינו. (בשלושת דגימות המים לקחנו כמות מים שווה.)

תוצאות:

מסקנות: 1) מרחק המים מהצינור משפיע על רמת הצלילות שלהם.2) החומר השחור הינו צמחים מתים אשר מתו מרמת אי-הצלילות של המים בקרבת הצינור.

המלצות לעתיד: לדעתינו כדאי להמשיך לחקור את עניין הצמחים המתים שנמצאו בקרבת הצינור. ייתכן ואלו צמחים אשר חשובים לאוכלוסיית הדגים באיזור ולגורמים חשובים נוספים אשר משפיעים אחד על השני בתופעת השרשרת. בנוסף, חשוב להמשיך לחקור את רמת הצלילות של מי הרחצה בחופים אשר קרובים לאזור הזרמת שפכים. כגון- חוף אכדיה שבו ביקרנו הינו בנוסף חוף רחצה!- לכן למען בריאות המתרחצים, מומלץ להמשיך בניסוי ואולי לסגור מספר חופים עד טיהורם משפכים.

תמונות ממהלך החקר: (צילום: בר מידני)

משימה רביעית- רקע+תכנון

א. לאחר תחקיר שערכנו באמצעות רשת האינטרנט, מצאנו את המידע הבא, מתוך דו"ח איכות מימי החופין בישראל לשנת 2003:

הממצאים העיקריים:

כמויות משמעותיות של חומרים אנתרופוגניים מוחדרות למימי החופין של ישראל בים התיכון, הן ממקורות נקודתיים (מוצאי שפכים ונחלי חוף) והן ממקורות מבוזרים (מי נגר והסעה אטמוספרית). כתוצאה מכך, נמצא זיהום משמעותי במתכות כבדות, נוטריאנטים וחומרים אורגניים שונים בכמה מוקדים לאורך החוף, ובמיוחד במפרץ חיפה, בנמלים ובחלק מהמעגנות.

מדינת ישראל חתומה על הסכמים בינלאומיים לשמירה על איכות הסביבה הימית, ויש בהם כדי לחייב את הממשלה להקצות משאבים משמעותיים יותר לטיפול בבעיות הזיהום. לדברי רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד, באמנת ברצלונה להגנת הים התיכון, שעליה חתומה גם ישראל, נקבע שיש לגבש תוכנית לטיפול בזיהום שמתייחסת לאגני ניקוז של נחלים, ולא רק לאזור השפך והים עצמו. המשרד לאיכות הסביבה מכין תוכנית כזאת כחלק ממחויבותה של ישראל על פי האמנה, כשהיעד הוא הפחתה משמעותית של רמות הזיהום בים, במעגנים ובנחלים תוך עשר שנים. בשנים האחרונות הצליח המשרד להשתמש באמנה כאמצעי להפסקת השלכת פסולת לים, ואף ביטל היתר להזרמת שפכים לים מכמה מפעלים.

ההמלצות העיקריות:
1.יש להאיץ את הטיפול בצמצום ההזרמות של שפכים לנחלי החוף, ובמיוחד לקדם את הטיפול בהפסקת הזיהום של נחל הקישון.
2.יש לשפר את היכולת להעריך את עומס הזיהום משפכי הנחלים באמצעות מערכת לארגון וניהול נתוני ההזרמות לנחלים (בדומה למערכת שפותחה לניהול נתוני ההזרמות של שפכים אל הים). מערכת כזו תאפשר היזון חוזר בין מידע על מקורות הזיהום ותוצאות הניטור במימי החופין.
3.יש להאיץ את המאמץ לאתר את הגורמים המזרימים מתכות כבדות, ובמיוחד כספית, לביוב המגיע למפעל לטיהור שפכי גוש דן (שפד"ן) ולטפל בשפכים במקורותיהם.
4.יש לגבש ולאמץ, כמקובל בעולם, קריטריונים לאיכות סדימנטים ימיים, אשר יסייעו לקביעת מגבלות על הזרמת חומרים ממקורות יבשתיים אל מימי החופין וישמשו גם כמדדים מוסכמים לבחינת הממצאים של תכניות ניטור ימי.
5.יש לעדכן את התקן הקיים בישראל לריכוז המותר של כספית בדגי מאכל, אשר נקבע לפני שנים רבות, בהתחשב בהתפתחויות בעולם בתחום זה. בנוסף, יש לשקול, על סמך המקובל בעולם, קביעה של תקנים לריכוזים המירביים המותרים של מתכות אחרות ומזהמים אורגניים בדגי מאכל.
6.על מנת למנוע סיכונים פוטנציאליים לבריאות הציבור, יש לאסור כל פעילות דיג במקומות מזוהמים במימי החופין ובמקומות שבהם קיים חשש להצטברות חומרים מזהמים על סמך מידע על הזרמת שפכים לים.
7.יש לגבש וליישם תכנית פעולה לאכיפת האיסורים על שימוש בתחומי ישראל ובכלי שיט הרשומים בישראל בצבעים לכלי שיט אשר מכילים TBT.
8.הממצאים בדו"ח זה, המעידים על הזרמת ביוב למימי החופין דרך נחלי החוף, מעלים חשש, שעם השפכים מוחדרים לים גם חיידקים ונגיפים ממקור צואתי, ובכללם גורמי מחלות. כיום לא מתבצע ניטור בקטריאלי שגרתי בחופים שאינם חופי רחצה מוכרזים, אבל הרחצה בהם מותרת עפ"י החוק. יש לבצע ניטור בקטריאלי גם בחופים כאלה אשר סמוכים לשפכי נחלי החוף ולהביא את הממצאים לידיעת הציבור.

ב. תכנון המחקר:

הבעיה: כיצד משפיעים השפכים על צלילות המים בחופי הים התיכון?

השערה: בקרבת איזור ההזרמה של השפכים לים, המים יהיו עכורים יותר ויתכן שהצמחייה תהיה דלילה ויריחו את ריח השפכים.

שיטת המחקר: עריכת ניסוי בו אנו משווים בין דוגמיות מים שנלקחו ממרחקים שונים מנקודת ההזרמה של השפכים בחוף רחצה.

תכנון הניסוי- כלים וחומרים: כפפות גומי, בקבוקים.

מהלך הניסוי : הגורם הקבוע: מי הים. הגורם המשתנה: כמות השפכים המהולים בהם. הדרך שבה אנו מתכנני למדוד את התוצאות: מראה עין (צלול יותר, צלול פחות, מידת עכירות וכו') + בדיקה בעזרת מיקרוסקופ.

משימה שלישית

1.האם ישנם הבדלים בצלילות המים הנמצאים במרחקים שונים מנקודת הזרמת השפכים?
2.מדוע מוזרמים השפכים לים התיכון?
3.האם יש חוק האוסר על מפעליםלהזרים את שפכיהם למקורות מים כדוגמאת הים התיכון?
4.איזה סוג של שפכים מוזרמים למי הים?
5.האם השפכים המוזרמים לים עלולים לפגוע בבריאות הרוחצים?
6.האםהשפכים המוזרמים לים פוגעים בדגה שבאזור?
7. האם השפכים גורמים נזק לצמחיה הנמצאת בסביבתם?
8.האם הזרמים מדיפים ריח רע?
9. היכן שופכים את השפכים?(חופי רחצה/מקומות המיועדים למטרה זו וכדומה.)
10.האם ניתן למנוע את תופעת הזרמת השפכים?
11. האם במים שאליהם מוזרמים השפכים ישנה עכירות?
12.במקרה ויש עכירות- האם ככל שמתרחקים ממקור הזרמת השפכים, יש שינוי ברמת העכירות של המים? (עלייה/ירידה)

משימה שניה

1.השפעת הזרמת השפכים לים על צלילות המים.
2.בחרנו בנושאא זה כי חיפשנו נושא שקשור למים.
3. כיצד משפיעה הזרמת השפכים על מי הים התיכון
4.המשתנה הבלתי תלוי הוא השפכים והמשתנה התלוי הוא צלילות מי הים.
5. ע"י עריכת ניסוי.



נושא החקר: כיצד משפיעים השפכים על צלילות המים בחופי הים התיכון.

משימה ראשונה

א. טביעת רגל אקולוגית- היא ניסיון לכמת ולהגדיר כמדד את שטח האדמה והמים הנדרש על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון.

קיימות- היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן ברמה קבועה מסוימת.

ב. קיימות היא בעצם היכולת שלנו לקיים תהליך מתמשך לאורך זמן ברמה קבועה מסויימת,הקיימות שלנו נפגעת בגלל הנזק הרב של האדם לסביבה וניצול המשאבים, או במילים אחרות טביעת הרגל האקולוגית(ניסיון לאמוד ולמדוד את כמות המשאבים השטח והמים הנדרשים על מנת לספק לאדם את אורח החיים הסטנדרטי) של האנושות על כדור הארץ.

ג.1.מיחזור חומרים, על מנת להפחית את צריכת משאבי הטבע.

2. חיסכון במים.